תיאור
מקורו של שרף המור באתיופיה ותימן והוא מוזכר הרבה בתנ”ך.
המור שימש בתור השרף החשוב ביותר להכנת שמן הקודש, שבו משחו את כלי הקודש בבית המקדש.
כמובן שהשתמשו בו גם להקטרה בבית המקדש, בשחרית ובין הערביים, וגם הוא היה יקר כמו זהב…
פרט מעניין נוסף הוא שבית המקדש נבנה על הר המוריה – ששמו נקרא על שם המור.
זה מרתק מפני שהמור מביא תדר מאוד מאוד אדמתי. לפעמים הוא גם נראה כמו רגבי אדמה, וגם מריח כמו אדמה.
אני חווה איתו משהו מאוד מאוד מקרקע ופרקטי. ממש קורא לי לעשייה.
בתחושה שלי זו הסיבה שהעבודה בבית המקדש כללה את השילוב של המור והלבונה – איזון בין אדמה ואוויר.