פירמידת אורגון רוז קוורץ

תיאור

האורוגונייט הוא חיבור קסום ויוצא דופן בין קריסטלים, מתכת וחומר אורגני, שנוצר מתוך רעיון בן כמעט מאה שנה! הוא מחזיק את האפשרות שקיימת סביבנו אנרגיית חיים אוניברסלית, ושניתן לאסוף, להניע ולאזן אותה.

שורשי הסיפור נמצאים בעבודתו של ד”ר וילהלם רייך שהיה רופא, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי אוסטרי. בתחילת דרכו אף היה תלמידו ומקורבו של זיגמונד פרויד:). במהלך שנות ה־30 וה־40 החל רייך לחקור את הקשר שבין הגוף, הנפש והאנרגיה, ובמהלך מחקריו הגיע למסקנה שקיימת בטבע אנרגיית חיים אוניברסלית שאותה כינה Orgone Energy – אנרגיית אורגון.

רייך האמין שאורגון נמצא בכל מקום – באדם, בצמחים, באטמוספרה ובטבע כולו. הוא ראה בו כוח חיים המזכיר במובנים מסוימים מושגים עתיקים כמו פראנה במסורת ההודית או צ’י במסורת הסינית.

מתוך מחקריו הוא פיתח את ה- Orgone Accumulator .

מבנה המורכב משכבות מתחלפות של חומרים אורגניים ומתכתיים. לפי התיאוריה שלו, החומר האורגני מושך וסופג אורגון, בעוד שהמתכת מושכת ומחזירה אותו, וכך נוצרת תנועה וריכוז של האנרגיה בתוך המבנה.

עבודתו של רייך הפכה לשנויה מאוד במחלוקת. רעיונותיו לא התקבלו על ידי הממסד המדעי, ובשנות ה־50 הוא הסתבך במאבק משפטי מול הרשויות האמריקאיות סביב השימוש והמכירה של אקומולטורים אחרי שטען שהם יכולים לסייע בריפוי מחלת הסרטן. בסוג של “צייד מכשפות” חלק ממכשיריו וכתביו הושמדו בהוראת בית המשפט, ורייך עצמו מת בכלא בשנת 1957. עד היום הוא נותר אחת הדמויות המסתוריות והשנויות במחלוקת בהיסטוריה של המחקר האלטרנטיבי של אנרגיית החיים.

אז איך נולדה פירמידת האורוגונייט שאנחנו מכירות היום?

רייך עצמו מעולם לא יצר את פירמידות האורוגונייט המודרניות. עשרות שנים לאחר עבודתו, בתחילת שנות ה־90, לקח אדם בשם  Karl Hans Welz את העיקרון של שילוב חומר אורגני ומתכת ויצר חומר חדש שבו חלקיקי מתכת מפוזרים בתוך שרף. לתערובת הזו הוא נתן את השם Orgonite.

בהמשך התפתח הרעיון עוד יותר, ובתחילת שנות ה־2000 החלו לשלב בתוך האורוגונייט גם קריסטל קוורץ וקריסטלים נוספים. כך נולד האורוגונייט בצורתו המוכרת כיום.

איך האורוגונייט עובד?

בתוך פירמידת אורוגונייט מתקיים מפגש בין שלושה מרכיבים מרכזיים:

השרף (אפוקסי) – משמש כרכיב האורגני של האורוגונייט ולפי התיאוריה מושך אליו אנרגיה מן הסביבה.

שבבי המתכת – יוצרים בתוך השרף אינספור נקודות מפגש בין חומר אורגני למתכת, וכך אמורה להיווצר תנועה מתמדת של האנרגיה בתוך המבנה.

הקריסטלים – מוסיפים לפירמידה את האיכויות האנרגטיות המיוחסות להם. קוורץ נפוץ במיוחד באורוגונייט, בין היתר משום שהוא חומר פיאזואלקטרי — תכונה פיזיקלית אמיתית המאפשרת לו לפתח מטען חשמלי בתגובה ללחץ מכני. בזמן התקשות השרף הוא מתכווץ סביב הקריסטל ומפעיל עליו לחץ.

על פי תפיסת האורוגונייט, השילוב הזה יוצר מעין מערכת אנרגטית קטנה: האנרגיה מן הסביבה נמשכת אל המבנה, עוברת דרך המפגש שבין השרף, המתכת והקריסטלים, ויוצאת ממנו כשהיא מאורגנת והרמונית יותר.

מסיבה זו האורוגונייט משמש בעיקר לצורך טיהור ואיזון אנרגטי של חללים, ומומלץ להניח אותו בבית, בחדר הטיפולים, במקום העבודה, ליד אזורי מדיטציה או בסביבת מכשירים אלקטרוניים.

למה דווקא פירמידה?

צורת הפירמידה אינה חלק מהעבודה המקורית של רייך, אלא התפתחה בתוך עולם האורוגונייט המודרני. במסורות אזוטריות שונות הפירמידה נחשבת לצורה של מיקוד, התמרה והכוונת אנרגיה.

השילוב בין המבנה הגיאומטרי של הפירמידה לבין המתכות והקריסטלים שבתוכה הפך אותה לאחת מצורות האורוגונייט האהובות ביותר – גם ככלי לעבודה אנרגטית וגם כאובייקט יפהפה בפני עצמו.

ניתן להניח את הפירמידה במקום שבו נרצה ליצור תחושה של איזון והרמוניה, על האלתר, ליד המיטה, בחדר הטיפולים, במרחב שבו מתרגלים מדיטציה ועבודה רוחנית או בפינת העבודה ליד המחשב.

לכל פירמידה אופי מעט שונה בהתאם לקריסטלים שנמצאים בתוכה, ולכן אפשר לבחור אותה גם לפי התכונות והכוונה המיוחסות לאותן אבנים.