תיאור
העשב הריחני הזה הוא יליד של המישורים של צפון אמריקה. האינדיאנים שחיו במישורים ראו בו כמקודש והשתמשו בו לטקסים ולריטואלים שונים.
על פי המסורת האינדיאנית, את המרווה שורפים תחילה כדי לגרש אנרגיות שליליות, ואחריה “עשב מתוק” כדי למשוך את תשומת לבן של הרוחות הנדיבות.
את הטיהור ניתן לעשות בשתי דרכים, או להבעיר את קצה הצמה כמו קטורת ולעבוד עם העשן שלה , או לתלוש מעט מהקצה ולהבעיר על גחל
בסווט\ מון לודג’ נהוג להעביר את קצה הצמה על כל אחת מאבני הבזלת שנמצאות במרכז המעגל וככה להוקיר תודה ולהזמין את ארבעת הרוחות- צפון , דרום , מזרח ומערב, את הספיריט של החכמות העתיקות ועוד…
מהסוויט גראס משתחרר עשן מתוק, חריף. אידיאלי למדיטציה