הכל על הצ’אקרות

הכל על הצ'אקרות

פוסט ארוך ומפנק לפנייך,
מוזמנת לקחת כמה רגעים ולצלול לתוך כל הצ’אקרות או לדלג למידע שאת מחפשת להרחיב ((:

הצ’אקרות הן נושא שאף פעם לא הוקדש לו אלתר בגוד וויטץ’ – אולי כי הוא לפעמים מרגיש כל כך בסיסי ומובן מאליו. אבל האמת היא שהצ’אקרות הן באמת סוג של הבסיס להכול, ובכל פעם שאני עוצרת להעמיק לתוכן, כמו בכל דבר שאני עוצרת לתת עליו את הדעת, מתגלות אליי ידיעות חדשות ומרגשות, וריפוי מתחיל להתרחש.❤️

אז לפני שנתחיל לצלול אל הצ’אקרה הראשונה – ניכנס רגע לתוך המילה צ’אקרה: המילה מגיעה מסנסקריט ומשמעותה ‘גלגל’ או ‘מערבולת אנרגיה’. זוהי נקודה בגוף האנרגטי שלנו המתווכת בין הפיזי לרוחני, ובעצם, לפי האיזון או חוסר האיזון שלה, אנחנו מקבלות ראי למה שמבקש ריפוי בחיינו.

צ'אקרת הבסיס

קבלו את הצ’אקרה הראשונה – צ’אקרת הבסיס, זו שצריכה להיות חזקה ומבוססת במיוחד אצל אלו מבינינו שאוהבות לרחף גבוה :). שמה בסנסקריט: המולאדהרה (Muladhara). מוּלה פירושה ‘שורש’. אַדהרה פירושה ‘תמיכה’ או ‘בסיס’. המשמעות יחד: “הבסיס התומך בשורש”.

המולאדהרה ממוקמת בבסיס עמוד השדרה ומקושרת באופן ישיר ליסוד האדמה. זהו המרכז שמנהל את הצרכים הבסיסיים ביותר שלנו: הישרדות, ביטחון, כסף, בית, ויכולת להרגיש שאני בטוחה.

כשהצ’אקרה הזו נמצאת באיזון, אנחנו חשות יציבות עמוקה. אנחנו יודעות להציב גבולות, מצליחות להתמודד עם אתגרים כלכליים ויש לנו אמון פנימי ביכולת שלנו לשרוד ולשגשג. לעומת זאת, כשהמולאדהרה חסומה, זה עלול להתבטא בחרדה, תחושת חוסר שייכות, חוסר יציבות או פחד קיצוני משינוי. צ’אקרת הבסיס תמיד תחזיר אותנו אל הקרקע, ותדרוש מאיתנו להעניק לעצמנו את הדברים הכי בסיסיים, כמו הזנה, קורת גג, ביטחון כלכלי ורגשי.

הכלים המקרקעים מהטבע: ישנן דרכים שונות לאזן את צ’אקרת הבסיס: תרגול של תנוחות יוגה שמחזקות אותה, שכיבה או הליכה יחפה על האדמה, אכילה של מזון מקרקע כמו פחמימות, הקשבה למוזיקה מדיטטיבית שמחזקת את צ’אקרת הבסיס, לבישה של בגדים בצבע הצ’אקרה כדי לחזק אותה, וכמובן עבודה עם קריסטלים וצמחים שמחזקים את הצ’אקרה הזו.

כמו שאני תמיד אוהבת לומר – הטבע הוא חכם ויעיל. הקריסטלים שיחזקו צ’אקרה מסוימת או את אלו הקרובות אליה יהיו לרוב בגווני הצ’אקרה. ולכן, ב-90% מהמקרים, האבנים שמאזנות ומחזקות את הבסיס יהיו שחורות, חומות ואדמדמות.

אז הנה רשימה של אבנים טובות שיוכלו לתמוך בחיזוק הבסיס שלך:

טורמלין שחור, אוניקס, אובסידיאן, ג’ספר אדום, טייגר איי זהוב, ועוד…

לגבי צמחים שיוכלו לעזור לך:

מור כמובן! בגרסה האתיופית שלו והיותר רווחת או בגרסה ההודית – מור איכותי יותר שנקרא גוגול או גוגולום.

שורש אושה מקרקע ותומך.

קופאל שחור שאני אוהבת לקרוא לו שמיכת חורף מקרקעת. שרף דם הדרקון לקרקוע והגנה. אני שמחה לתת כבוד לצ’אקרת הבסיס היום ובכנות מרגישה קריאה לעורר ולחזק את צ’אקרת הבסיס שלי

צ'אקרת הסקרל - המין והרגש

צ’אקרת הסקראל: מקום המגורים של העצמי

צ’אקרת הסקראל, או בשמה העתיק: הסוודהיסתאנה.
סווה (Sva): פירושה ‘עצמי’ (Self).
אדהיסתאנה (Adhisthana): פירושה ‘מקום המגורים’ או ‘מקום משכן’
(Dwelling Place).
צ’אקרת “מקום המגורים של העצמי”.

אם צ’אקרת הבסיס נושאת את האנרגיה של – “אני בטוחה”, צ’אקרת הסקראל/המין טומנת בחובה את האיכות של “אני מרגישה/ אני יוצרת”. היא ממוקמת באזור האגן, מתחת לטבור, וצבעה כתום / אדום חם וחושני. זוהי הצ’אקרה המקושרת לאלמנט המים, ולכן היא מנהלת את כל מה שקשור בתנועה, בזרימה הרגשית ובאיכות החיים שלנו.

צ’אקרת הסקראל היא הליבה שממנה נובעת היצירתיות, המיניות, התשוקה, היכולת שלנו לחוות עונג, ליצור וליהנות מהחיים. כשהסוודהיסתאנה מאוזנת, אנחנו חיות בתוך זרימה. אנחנו חופשיות לבטא רגשות בצורה בריאה, מלאות בהשראה, ואנחנו מסוגלות להתמסר להנאה ולתשוקה בלי רגשות אשם. אנחנו מחוברות ליכולתנו ליצור – בין אם זה ציור, ריקוד, רעיון עסקי, או מערכת יחסים בריאה.

לעומת זאת, חוסר איזון כאן יכול להתבטא בחסימה רגשית, קושי בקבלת שינויים (הרי מים חייבים לזרום), אדישות או חוסר חשק ליצירה, וכן בקשיים בביטוי מיניות או הנאה.

אני שמחה להניח כאן קריסטלים, צמחים וריטואלים שיכולים לעזור לך להעמיק ולאזן את צ’אקרת המין והרגש:

אז… כמו שאני תמיד אוהבת לומר – הטבע הוא חכם ויעיל. הקריסטלים שיחזקו צ’אקרה מסוימת או את אלו הקרובות אליה יהיו לרוב בגווני הצ’אקרה. ולכן, ב-90% מהמקרים, האבנים שמאזנות ומחזקות את צ’אקרת הסקראל יהיו אדומות וכתומות.

אז הנה רשימה של אבנים טובות שיוכלו לתמוך בחיזוק הבסיס שלך:
קרנליאן, גארנט, אוונטרין אדום, רובי ועוד…

צמחים שיוכלו לעזור לך:

יש שרפים שציינתי כמחזקים את הבסיס אך טובים מאוד גם לעוררות צ’אקרת המין, אז המור או הגוגול (מור הודי) המקרקעים הם גם מעוררי תשוקה ולכן יכולים לחבר לעוררות של הצ’אקרה הזו. וגם שרף דם הדרקון מקרקוע אך גם מעוד מעורר ומדליק את האש. סנדלווד מעורר את הקונדליני ואת החשקים והיצירתיות. שתייה של תה דמיאנה או תה לוטוס כחול מעלה חשק מיני ולמעשה כל הצמחים האפרודיזיאקים (מעוררי התשוקה) כמו גם שימוש בשמן לוטוס כחול

טקסים וריטואלים קטנים שאת יכולה לעשות:

כמובן שהדלקת נר אדום עם כוונה מתאימה תחבר אותך לצ’אקרה השנייה. ריקוד עם דגש על כזה שמעורר את האגן כמו ריקודי בטן. מעשה אהבה כשהוא נכון ומאוזן כמובן שפותח את השער הזה. מדיטציה עם אחד הקריסטלים המתאימים בהנחה שלו על צ’אקרת הסקראל, ויצירה מכל סוג שהוא. כל מה שמאפשר לפרא שלך לצאת ולהשתחרר, שהייה בטבע, הדלקת אש או ריקוד בגשם

צ'אקרת מקלעת השמש

הגיע הזמן להתחבר לכוח הפנימי שלנו.

לפי התפיסה העתיקה הוא מצוי בצ’אקרת מקלעת השמש, או בשמה העתיק והמאוד מרגש בשפת הסנסקריט – המניפורה: מני (Mani) פירושה ‘אבן חן’ או ‘תכשיט’. פורה (Pura) פירושה ‘עיר’ או ‘מקום’. וביחד: “עיר התכשיטים”. וואוו!! איזה שם יש למקום הזה!!

אם צ’אקרת הסקראל היא המקום שבו אנחנו מרגישות ויוצרות, צ’אקרת מקלעת השמש היא המקום שבו אנחנו אומרות “אני יכולה, ואני עושה!”.
זהו מרכז הכוח האישי, הביטחון העצמי והרצון החופשי.

צ’אקרת מקלעת השמש יושבת מעל הטבור, מתחת לעצם החזה, ומקושרת לצבע הצהוב-זהוב הבוהק. היא מחוברת באופן ישיר לבלוטת הלבלב ולמערכת העיכול שלנו, הממחישה את תפקידה כמרכז הטרנספורמציה בגוף.

המניפורה היא המקום שבו כל החוויות הגולמיות (הרגשות והמזון) מעובדות והופכות לזהב, לאנרגיה זמינה, לכוח רצון ולביטחון עצמי. זוהי הצ’אקרה המקושרת לאלמנט האש, והיא המדורה הפנימית שמניעה אותנו.

כשהמניפורה מאוזנת, אנחנו מרגישות עוצמה, אסרטיביות בריאה, יש לנו כיוון ברור, ואנחנו יודעות לקבל החלטות מתוך תחושת בטן מדויקת. אנחנו לא מפחדות לקחת סיכונים ולהגשים את עצמנו.

לעומת זאת, חוסר איזון יכול להתבטא בשתי דרכים קיצוניות: או חוסר אונים, קורבנות וחוסר ביטחון, או לחלופין – צורך כפייתי בשליטה, שתלטנות מוגזמת ונטייה לכעס. גם קשיי עיכול, כמו צרבות או בחילות, יכולים להיות סימן לכך שהאש הפנימית לא מעכלת נכון את הדברים.

האבנים שמאזנות ומחזקות את צ’אקרת מקלעת השמש/ המניפורה יהיו לרוב צהבהבות.

הנה רשימה של אבנים טובות שיוכלו לתמוך בחיזוק מקלעת השמש שלך:

סיטרין, ג’ייד צהובה, אוונטרין צהובה, טייגר איי זהוב ועוד…

לגבי צמחים שיוכלו לעזור לך:

סנדלווד מחובר גם לצ’אקרת המין והרגש, אך גם מחבר לאנרגיה הזכרית של הבהירות הפנימית והאסרטיביות, וכמובן קופאל זהוב מעורר את הצ’אקרה הזו. קינמון שוורש גלנגל, שניהם מביאים את התדר של האש ומדליקים את המניפורה, וכן גרגירי האולספייס.

טקסים וריטואלים קטנים שאת יכולה לעשות:

כמובן שהדלקת נר צהוב עם כוונה מתאימה תחבר אותך למניפורה. שהייה בשמש תוך פתיחת החזה אל השמש וכוונה של הזדקפות ו”הפעלה” של המקום מתוך החיבור לקרני השמש. הזדקפות באופן כללי נותנת מקום ואוויר לצ’אקרה הזו להיפתח. מדיטציה עם אחד הקריסטלים המתאימים בהנחה שלו על צ’אקרת המניפורה – עדיף בשכיבה כדי לשמור עליה פתוחה לאורך זמן למי שקשה לה לשבת זקוף. באופן כללי כל פעילות המצריכה מאיתנו משמעת והתמדה, מחזקת את “שריר” הכוח האישי.

צ'אקרת הלב

הצ’אקרה שהיא הליבה של הקיום שלנו – המרכז שמגשר בין האדמה לשמיים.
אחת והיחידה – צ’אקרת הלב.

אנהאטה (Anahata) הוא שמה בסנסקריט והמשמעות שלה מרגשת במיוחד:

אן (An) פירושה ‘לא’. האטה (Hata) פירושה ‘פגוע’ או ‘מוכה’. המשמעות יחד: “הבלתי-פגוע”. ממש כמו מילות השיר “לב שבור הוא לב שלם”.

האנהאטה היא המקום בתוכנו שתמיד נשאר שלם, לא משנה כמה שברו את לבנו בעבר. היא המהות הטהורה והשלמה שלנו. היא מנהלת את כל מערכות היחסים שלנו: הקשר שלנו לעצמנו, לאחרים ולעולם כולו.

אחרי שחיברנו את הביטחון הפיזי (בסיס), הזמנו את התשוקה (סקראל) והדלקנו את הכוח הפנימי (מקלעת השמש), אנחנו מגיעות אל המרכז – צ’אקרת הלב. זהו המקום שבו האגו נח, והיכולת שלנו לאהוב, לקבל ולסלוח מתעוררת.

צ’אקרת הלב יושבת במרכז החזה, והיא מקושרת לצבעים ירוק (לריפוי ואיזון) וורוד (לאהבה טהורה). היא מחוברת לאלמנט האוויר, ומשם מגיעה היכולת שלנו לנשום לרווחה, ליצור קשרים ולהרגיש שיש לנו מרחב.

כשהאנהאטה מאוזנת, אנחנו חיות מתוך חמלה, קבלה ואהבה עצמית אמיתית. אנחנו מסוגלות לתת אהבה בלי לצפות לתמורה, וחשוב מכך, לקבל אהבה ותמיכה. אנחנו משוחררות מכבלי שיפוט וביקורת.

לעומת זאת, חוסר איזון בצ’אקרה הזו יכול להתבטא בסגירת הלב (קושי לתת או לקבל), ביקורת ושיפוטיות עצמית וכלפי אחרים.ות, תלות רגשית או לחלופין – התבודדות וקושי ליצור אינטימיות.

דרכים לרפא ולפתוח את צ’אקרת הלב:

כדי לפתוח את מרכז האהבה שלנו ולהזמין ריפוי אל הבלתי-פגוע שבנו, נרצה לעבוד עם אלמנטים הנושאים תדר של רוך, חמלה וקבלה.

אבנים שמאזנות ומחזקות את צ’אקרת הלב: רוז קוורץ כמובןןן:). הרוז קוורץ מנקה ביסודיות טראומות מהלב ופותחת את הלב לקבלה ואהבה עצמית. האוונטורין הירוקה היא מנחמת הלבבות – מרגיעה ומביאה שלווה והרמוניה, משככת כאבים פיזיים ורגשיים ומעלה מצב רוח.

צמחים שיוכלו לתמוך בריפוי הלב:

צמחים בעלי תדר גבוה כמו ורדים מחברים אותנו לאנרגיה של לב פתוח, יופי ורוך. הירבה סנטה – צמח לטיהור והגנה שיכול להסיר ולנקות כעסים מהלב. ואחד האהובים עלי – העוזרר! העץ המתוק של הגבולות, ההגנה ורפואת הלב! הפיות אוהבות אותו ולא סתם :). העוזרר משמש גם בעולם הרפואה לריפוי הלב וגם ברבדים האנרגטיים השתייה שלו משחררת את הלב מעומסים.

טקסים של ריפוי צ’אקרת הלב:

כמובן שהדלקת נר ורוד או ירוק עם כוונה של סליחה או קבלה עצמית היא עוצמתית. תרגול נשימה עמוקה (בזכות אלמנט האוויר) ושהייה בטבע ירוק תומכים בפתיחת המרכז הזה. הוספה של אבן רוז קוורץ לתוך מי השתייה שלך לאורך זמן עד שתרגישי שהכול התנקה והשתחרר.

האנהאטה היא המתנה הגדולה ביותר שלנו לעולם, ומתחילה בתוכנו.

מאחלת לנו שנשחרר את המשקל העודף מהלבבות ונתבונן על העולם בלב פתוח.

צ'אקרת הגרון

הצ’אקרה שמחברת אותנו אל האמת האישית והביטוי שלנו – מרכז הדיבור והתקשורת.

האחת והיחידה – צ’אקרת הגרון.
וישודהא (Vishuddha) הוא שמה בסנסקריט, והמשמעות שלה מרתקת:
היא נגזרת מהמילים
וישו (Vishu) שפירושה ‘טיהור’ או ‘היטהרות’
ו-דהא (Dha) שפירושה ‘מקום’.

המשמעות יחד: “מקום ההיטהרות”.

הווישודהא היא המקום בתוכנו שדרכו אנחנו מביעות את מהותנו אל העולם.
היא מגשרת בין הראש (מחשבות) ללב (רגשות), ומאפשרת לנו לדבר את האמת שלנו בקלות ובחן.

אהבתי את המשמעות מסנסקריט של הצ’אקרה יחד עם הקרבה והחיבור שלה לצ’אקרת הלב – כשאנחנו “אחד בפה אחד בלב” אנחנו במקום של ניקיון פנימי מאוד גבוה.

אז אחרי שפיתחנו אהבה וקבלה (לב), אנחנו מגיעות אל המרכז – צ’אקרת הגרון. זהו המקום שבו הרעיונות, הרגשות והתשוקות שלנו הופכות לצליל.

צ’אקרת הגרון יושבת במרכז הגרון, והיא מקושרת לצבע הכחול או תכלת. היא מחוברת לאלמנט האתר (Space) וגם לאוויר, ומכאן מגיעה היכולת שלנו לנשום, לדבר, לבלוע, וליצור מרחב לבטא את עצמנו בחופשיות.

כשהווישודהא מאוזנת, אנחנו חיות מתוך בהירות ויכולת ביטוי גבוהה. אנחנו יודעות להקשיב לעצמנו ולאחרים.ות, ואנחנו מסוגלות להגיד “כן” ו”לא” בכנות ובביטחון. הקול שלנו צלול, והתקשורת שלנו אסרטיבית ומכבדת.

לעומת זאת, חוסר איזון בצ’אקרה הזו יכול להתבטא בקושי לדבר את האמת (שתיקה), גמגום, דיבור מוגזם, פחד קהל, או לחלופין – רכילות ודיבור שאינו כנה.

דרכים לרפא ולפתוח את צ’אקרת הגרון:

כדי לטהר את מרכז הביטוי שלנו ולמצוא את הקול הייחודי שלנו, נרצה לעבוד עם אלמנטים הנושאים תדר של רוגע, צלילות וטוהר.

אבנים שמאזנות ומחזקות את צ’אקרת הגרון:

אקוומרין כמובן! האקוומרין מביאה אנרגיה מרגיעה, מעניקה אומץ לדבר ומשחררת פחדים מביקורת. בזהירות ובמודעות שלא לבלוע אותה – אפשר למצוץ אבן אקוומרין כמו סוכריה כשכואב הגרון 🙂 טורקיז מחוברת לאמת ולביטוי, ולאפיס לזולי (המחוברת גם לעין השלישית) מביאה חוכמה ודיבור מתוך ידע פנימי.

צמחים שיוכלו לתמוך בביטוי:

צמחים בעלי תכונות מקררות ומרגיעות, כמו אקליפטוס או מנטה, תומכים בנשימה ובפתיחת דרכי האוויר. מרווה – בצורת הקטרה או שתייה – מטהרת את האזור, מסירה חסימות ישנות ומזמינה אמת. צמחים של תפילה כמו פאלו סנטו מתקשרים לי לגרון כי הם מזמינים אותנו לבטא את התפילה ואת החלום שלנו לעולם.

טקסים של טיהור וביטוי:

כמו בכל יתר הצ’אקרות – הדלקת נר תכלת או כחול עם כוונה לביטוי עצמי היא עוצמתית. שירה, זמזום, או קריאת מנטרות יחזקו את מיתרי הקול. חזרה על משפטים שמחזקים אותך (אפרמציות). במידת הצורך – תזעקי! כשאת בים, לבד ברכב או בזמן ומקום שמרגישים לך נוח. מדיטציה תוך התמקדות בגרון, או תרגול הקשבה כנה (לא רק דיבור).

הווישודהא מזמינה אותנו להפסיק להתכווץ ולדבר את מה שנמצא בליבנו בבהירות.

לקחת נשימה עמוקה ולשחרר עם צליל. לבקש מהכול להשתחרר.

עין שלישית

אנחנו עולות ממרכז הביטוי אל המרכז שמחבר אותנו אל האינטואיציה, החזון והידיעה הפנימית שלנו. זו אולי הצ’אקרה שאני הכי בתקשורת איתה, ומתרגשת ממנה ביום יום ואולי בעיקר בלילה. היא יושבת במרכז המצח שלנו.
הצ’אקרה הידועה והחשובה: העין השלישית.

“אדז’נה” הוא שמה בסנסקריט, והמשמעות שלה מרגישה לי כל כך נכונה.
היא נגזרת מהמילה “אג'” שפירושה לדעת, להבין ולתפוס, ומהמילה “נה” שפירושה לכוון ולהנחות.
וביחד: מרכז ההכוונה והידיעה.

האדז’נה היא המקום בתוכנו שדרכו אנחנו רואות.ים את מה שאינו נראה בעיניים הפיזיות.
היא הגשר בין ההיגיון לבין החוכמה הפנימית, בין המיינד המנתח לבין הידיעה העמוקה של התת מודע.

זהו מרכז של תפיסה, בהירות ותבונה. המקום שבו אנחנו פשוט יודעות.ים.
אני אוהבת את הקרבה והחיבור שלה לצ’אקרת הגרון.
כשהגרון מביא ביטוי, העין השלישית מביאה בהירות למה נכון לנו לבטא.
וכשאנחנו יודעות.ים מבפנים, הקול שלנו הופך מדויק ובהיר יותר.

אחרי שפתחנו את הלב ונתנו ביטוי בגרון, אנחנו מגיעות אל הרובד שבו הכול מתכנס פנימה כדי לראות, להבין ולדעת.

צבע צ’אקרת העין השלישית הוא אינדיגו, כחול סגול עמוק.
האלמנט שלה הוא אור, ומכאן היכולת להאיר פנימה אל המקומות החשוכים.

כשהאדז’נה מאוזנת, אנחנו חיות.ים מתוך בהירות פנימית.
אנחנו סומכות.ים על האינטואיציה, רואות.ים את התמונה הגדולה, מבינות.ים מסרים, בתקשורת עם התת מודע בזמן הערות ובזמן השינה, ומסוגלות.ים לקבל החלטות בשקט ובביטחון.
הידיעה הפנימית זורמת, החלומות ברורים והמציאות מרגישה הגיונית.

לעומת זאת, חוסר איזון יכול להתבטא בבלבול, עומס מחשבתי, ספק עצמי, קושי לראות כיוון, ניתוק מהאינטואיציה, חיפוש תשובות בחוץ, או מנגד בריחה לעולם הפנטזיה.

דרכים לרפא ולפתוח את צ’אקרת העין השלישית:
כדי לאזן את מרכז הראייה הפנימית ולחבור מחדש לידע שקיים בנו מאז ומעולם, נרצה לעבוד עם תדרים שמביאים שקט, עומק, בהירות וחיבור אל המסתורין.

אבנים שמאזנות ומחזקות את העין השלישית:
אמטיסט מחברת לעולם הרוח, מרגיעה ותומכת במעברים אנרגטיים.
לברדורייט היא אבן מיסטית שמחדדת אינטואיציה, זיכרון חלומות ומגינה על השדה האנרגטי.
לאפיס לזולי מביאה חוכמה גבוהה וראייה צלולה, ותומכת גם בביטוי ובגרון.

צמחים שתומכים בראייה ובהקשבה פנימית:
לוטוס כחול, כתה מפרחים מיובשים או כשמן למריחה על העין השלישית או במבער. צמח עוצמתי שפותח את עולם החלום והחיזיון, מרגיע ומעלה תשוקה.
אפונת הפרפר יוצרת תה כחול חלומי שפותח את העין השלישית.
סטורקס הוא שרף שמפיק עשן בתדר של מים הזורמים מתחת לאדמה, של מסתורין, חלום, תשוקה ועוררות של האנרגיה הנשית שבפנים.
וכמובן, תערובת ההקטרה של הגוד וויטץ “חיזיון וחלימה” שמורכבת מצמחים שנועדו לעורר את העין השלישית.

טקסים שיכולים לעורר את העין השלישית:
פתיחה של התת מודע דרך קבלת מסרים מצורות בקפה, בעננים ובחלומות.
עבודה עם יומן כתיבת חלומות.
ענידה של טיקה על העין השלישית או משיחה שלה בשמן לוטוס כחול.
לבישת בגדים בצבע סגול.
והרבה הפעלה של הדמיון.

מברכת אותנו בידיעות שמגיעות מהעין השלישית,
ידיעות שנותנות תמיכה טובה בתהליכי החיים.

צ'אקרת הכתר

הרובד הגבוה ביותר במערכת האנרגטית שלנו
אחרי שהקשבנו ללב, נתנו ביטוי בגרון ופתחנו את הראייה הפנימית בעין השלישית, אנחנו עולות אל השער שמחבר אותנו אל התודעה הגבוהה.
המרכז של ההשראה, החיבור, ההתמסרות והאחדות.

צ’אקרת הכתר

“סהסרארה” הוא שמה בסנסקריט.
המילה “סהסרא” פירושה אלף או אינסוף, והיא מסמלת את אלפי עלי הכותרת של לוטוס רוחני הנפתח בראשנו.
בפשטות, זוהי הצ’אקרה שמחברת אותנו אל הנשמה ואל המרחב שמעבר למחשבות.

סהסרארה היא המרכז דרכו אנחנו מתחברות ומתחברים אל מה שמעבר לתפיסה הרגילה.
זהו המקום שבו המיינד נרגע והחוכמה הגבוהה נכנסת.
המרכז שמחבר בין האנרגיה האישית שלנו לבין האנרגיה האוניברסלית, בין הסיפור הפרטי לבין מה שאנחנו חלק ממנו מאז ומעולם.

אני אוהבת את החיבור שלה לצ’אקרת העין השלישית.
אם העין השלישית מביאה בהירות וראייה, הכתר מביא חיבור, השראה ופתיחה של התודעה למימדים רחבים יותר.
כשהכתר פתוח, כל שאר הצ’אקרות נפתחות בקלות. זה כמו אור שנשפך מלמעלה ומסתנכרן עם כל המערכת.

צבע צ’אקרת הכתר הוא לבן או סגול בהיר מאוד.
האלמנט שלה הוא אתר (Ether) — המרחב האינסופי, הריק המלא, המקום שממנו הכול נוצר ואליו הכול חוזר.

כשהסהסרארה מאוזנת, אנחנו חיות וחיים מתוך שקט פנימי עמוק.
אנחנו מרגישות חלק ממשהו גדול, מרגישות השראה טבעית, ובעיקר יודעות.ים שאנחנו לא לבד במסע.
ההבנות מגיעות בבהירות, האינטואיציה זורמת מלמעלה, והלב מתמלא שלווה ורכות.

לעומת זאת, חוסר איזון יכול להופיע כניתוק, חוסר משמעות, עייפות נפשית, קושי לקבל השראה, או מנגד ריחוף יתר ללא קרקוע.

דרכים לרפא ולפתוח את צ’אקרת הכתר:
כדי לאזן את מרכז התודעה הגבוהה, נרצה לעבוד עם תדרים שמביאים שקט, טוהר, התמסרות וחיבור עמוק לנשמה.

אבנים שמאזנות ומחזקות את צ’אקרת הכתר:
אמטיסט בהירה מחברת לרוגע ולתדרים רוחניים גבוהים.
סלנייט פותחת ערוצים אנרגטיים ומביאה ניקיון וזרימה של אור.
קריסטל קוורץ צלול מגביר אנרגיה, מרחיב תודעה ויוצר חיבור נקי למקור.

צמחים ותדרים שתומכים בחיבור גבוה:
מרווה לבנה מטהרת את השדה האנרגטי, מסירה מחשבות עודפות ומאפשרת לתודעה להתרחב אל מרחבים שקטים ובהירים יותר.
קופאל לבן נושא תדר של טוהר ואור, פותח את הערוצים העליונים ומחבר לחוויה של מרחב פנימי נקי ורחב.
מנטול קריסטלס (Menthol Crystals) מביאים צלילות, רעננות ותחושת פתיחה בראש ובמערכת הנשימה, ומאפשרים לתודעה להתבהר ולהתרכז בחיבור הגבוה.
לבונה, ובמיוחד לבונה חוג’ארית, פותחת את התודעה, מרחיבה את החוויה הרוחנית ומחזקת את הקשר לאלוהות ולמקור.

טקסים שיכולים לעורר את צ’אקרת הכתר:
מדיטציה של שקט מוחלט, אפילו לכמה דקות ביום.
שהייה תחת שמיים פתוחים, במיוחד בלילה.
נשימות שמכוונות דרך קודקוד הראש.
רחצה במים חמימים שמשחררת עומסים נפשיים.
הנחת אבן קוורץ או סלנייט על הכתר בזמן מנוחה.
כתיבת הכרת תודה שמכוונת אותנו לתדר גבוה ולמקור האור.

מברכת אותנו בחיבור מיטיב למקור ובאור גדול שזורם דרכנו,
שוטף מאיתנו את המיותר ומזין אותנו מחדש.