משלוחים מהירים לכל הארץ | מעל 500 ש”ח המשלוח חינם

קדרת מכשפות מברזל 3 ירחים

265

קדרת המכשפה,
כולנו יודעות.ים שפעם, ככה היו מבשלים – בקדרות ברזל יצוק הכבדות שתלויות מעל האש…
אבל חוץ מזה, הקדרה היא סמל בעולם הכישוף לרחם, למקום שבו נולדים רעיונות ומתרחשות טרנספורמציות – אם זה בתהליכים אלכימיים של בישול, או של מרקחות מכושפות.
הקדרה והכף הן סמל בעולם הכישוף לאנרגיה זכרית ונקבית שיחד יוצרות את החדש.
ועוד משהו מעניין 🙂  בתרבויות הקלטיות הקדרות גם מיוחסות למקום שבו שדונים היו מחביאים את הזהב והאוצרות שלהם.

היום מכשפות ברחבי העולם משתמשות בקדרות כאלו להקטיר קטורות, לשרוף פתקים או עלי דפנה עם מילים שכתבו עליהן כחלק מטקס שחרור, ועוד…

הקדרה היא גם פורטל ואגדות קלטיות נוספות מספרות על חיילים שמתים בזמן המלחמה, ודרך כניסה לקדרה קסומה הם חוזרים מחדש לחיים רק בלי היכולת לדבר..

הקדרה שלנו עשויה מברזל יצוק ומצויידת בסמל הטריפל מון האהוב והעתיק שמחבר אותנו למעגליות המקודשת, לטרנספורמציה התמידית של הלבנה, של הטבע ושלנו הנשים בפרט.

מידות: משקל 1.25 ק”ג, עומק 11.5 ס”מ, גובה 13 ס”מ, רוחב 15 ס”מ, צבע שחור, חומר ברזל יצוק.

מוזמנת לגלול מטה ולקרוא סיפור מיוחד ועתיק על הקדרה 🙂

מק"ט FS40119 קטגוריה

נשארו במלאי רק 1

משלוח לנקודת איסוף קרובה אלייך – 25 ש”ח (2-4 ימי עסקים)
משלוח עד הבית – 45 ש”ח (4-5 ימי עסקים)

ברכישה מעל 500 – משלוח חינם
ניתן גם לבצע איסוף בחנות – חרושת 1, פרדס חנה

תיאור

יש סיפור מיתולוגי קלטי על הקדרה – אחד האהובים עלי! שאני שמחה להגיש לך פה במתנה –
סיפור של בישול, רקיחה, טרנספורמציה וכישוף…
הסיפור הוא על האלה הקלטית שמייצגת את הקדרה – סרידוואן cerridwen.
בשירים וולשים מימי הביניים היא מופיעה כזו ששולטת בקדרת ההשראה הפואטית.
לפי הסיפור המיתולוגי סרידוואן החליטה לרקוח לבנה שהיה מאוד מכוער, במיוחד ביחס לביתה היפה – את מתנת החוכמה וההשראה הפואטית ורקחה לו שיקוי בקדרה שלה.
כדי שהשיקוי יעבוד, הוא היה צריך להתבשל במשך שנה יום ושעה בדיוק!
ורק שלושת הטיפות הראשונות של השיקוי ינשאו את קסם החוכמה וההשראה הפואטית, הנקראת
“אוון” (awen) – כל היתר הוא רעל.
על שמירת האש היא מינתה נער צעיר ועיוור בשם גווין שכעבור שנה ויום ושעה- בזמן הטיפול באש – 3 טיפות חמות נשפכו על אצבעו ובצורה אינסטינקטיבית, הוא כמובן מייד מצץ אותה בפיו, וצבר את החוכמה וההשראה הפואטית של הבארדים (המשוררים הקלטיים) שסרידוואן יעדה לבנה.
הוא ידע שהיא תכעס וברח… סרידוואן רדפה אחריו ובאמצעות הכוחות החדשים שלו הוא הפך את עצמו לארנבת –
היא הפכה לכלב-
‏הוא הפך לדג וקפץ לנהר-
‏היא הפכה ללוטרה –
‏הוא הפך לציפור –
‏היא הפכה לנץ.
‏לבסוף, הוא הפך לגרגר תירס יחיד.
‏לאחר מכן היא הפכה לתרנגולת, ובהיותה אלילה (או קוסמת, תלוי בגרסת הסיפור), היא מצאה את גרגיר התירס ואכלה אותו ללא בעיות.
‏אבל בגלל השיקוי הוא לא נהרס. שסרידוואן נכנסה להריון, והיא ידעה שמדובר בגוויון- היא הייתה נחושה בהחלטתה להרוג את הילד כשייולד.
למרות החלטתה- כשנולד הוא היה כל כך יפה שהיא לא יכלה לעשות את זה.
במקום זאת היא השליכה אותו לאוקיאנוס ותפרה אותו בתוך תיק מעור (אמאלה!).
הילד לא מת, הוא נמצא וחולץ על גדת חוף וולשי – על ידי נסיך בשם אלפין אפ גווידנו.
התינוק שנולד מחדש הפך להיות הפייטן האגדי/הבארד – טאליסין (מהמאה ה 6 לספירה), שידוע היום בספר שירים וכתבים שלו שנמצאו.
איזה סיפור טוב!!
מקווה שנהנתן מהשעת סיפור ושתבחשו הרבה כישופים טובים בקדרות שלכן…