קדרת מכשפות מברזל מעוטרת ב- 3 ירחים

תיאור

יש סיפור מיתולוגי קלטי על הקדרה – אחד האהובים עלי! שאני שמחה להגיש לך פה במתנה –
סיפור של בישול, רקיחה, טרנספורמציה וכישוף…
הסיפור הוא על האלה הקלטית שמייצגת את הקדרה – סרידוואן cerridwen.
בשירים וולשים מימי הביניים היא מופיעה כזו ששולטת בקדרת ההשראה הפואטית.
לפי הסיפור המיתולוגי סרידוואן החליטה לרקוח לבנה שהיה מאוד מכוער, במיוחד ביחס לביתה היפה – את מתנת החוכמה וההשראה הפואטית ורקחה לו שיקוי בקדרה שלה.
כדי שהשיקוי יעבוד, הוא היה צריך להתבשל במשך שנה יום ושעה בדיוק!
ורק שלושת הטיפות הראשונות של השיקוי ינשאו את קסם החוכמה וההשראה הפואטית, הנקראת
“אוון” (awen) – כל היתר הוא רעל.
על שמירת האש היא מינתה נער צעיר ועיוור בשם גווין שכעבור שנה ויום ושעה- בזמן הטיפול באש – 3 טיפות חמות נשפכו על אצבעו ובצורה אינסטינקטיבית, הוא כמובן מייד מצץ אותה בפיו, וצבר את החוכמה וההשראה הפואטית של הבארדים (המשוררים הקלטיים) שסרידוואן יעדה לבנה.
הוא ידע שהיא תכעס וברח… סרידוואן רדפה אחריו ובאמצעות הכוחות החדשים שלו הוא הפך את עצמו לארנבת –
היא הפכה לכלב-
‏הוא הפך לדג וקפץ לנהר-
‏היא הפכה ללוטרה –
‏הוא הפך לציפור –
‏היא הפכה לנץ.
‏לבסוף, הוא הפך לגרגר תירס יחיד.
‏לאחר מכן היא הפכה לתרנגולת, ובהיותה אלילה (או קוסמת, תלוי בגרסת הסיפור), היא מצאה את גרגיר התירס ואכלה אותו ללא בעיות.
‏אבל בגלל השיקוי הוא לא נהרס. שסרידוואן נכנסה להריון, והיא ידעה שמדובר בגוויון- היא הייתה נחושה בהחלטתה להרוג את הילד כשייולד.
למרות החלטתה- כשנולד הוא היה כל כך יפה שהיא לא יכלה לעשות את זה.
במקום זאת היא השליכה אותו לאוקיאנוס ותפרה אותו בתוך תיק מעור (אמאלה!).
הילד לא מת, הוא נמצא וחולץ על גדת חוף וולשי – על ידי נסיך בשם אלפין אפ גווידנו.
התינוק שנולד מחדש הפך להיות הפייטן האגדי/הבארד – טאליסין (מהמאה ה 6 לספירה), שידוע היום בספר שירים וכתבים שלו שנמצאו.
איזה סיפור טוב!!
מקווה שנהנתן מהשעת סיפור ושתבחשו הרבה כישופים טובים בקדרות שלכן…