את הספר הזה כתבה אורית פיול אור כדי להזמין את המכשפות כולן לצאת מהיער, מהאפלה, מממלכת המסתורין, ולבוא לכאן: לבית, לרחוב, לתרבות חדשה וחזקה שכבר יכולה להכיל אותן. היא כתבה אותו כדי לעורר את העוצמה הרדומה הזו באשה שכבר יודעת, באשה שעדיין פוחדת, וגם בזו ששכחה לגמרי.
כבר 20 שנה שאורית מחוללת כישופים עם נשים. בחדר שלה, באולמות עם עשרות ומאות נשים, במדבר ובהרים. היא כתבה את כישופים ומכשפוטובות כדי להגיע לכל אותן אלפי נשים שנשמתן נובלת מרוב מאמץ להסתיר את המכשפה שחיה בגופן. כדי להבהיר לאלפי הגברים שחיים עם אשה מכשפה או צופים באחת כזו ובכוחותיה המופלאים: “אל תפחדו, לא מדובר בשיקוי ממית אלא בסם חיים”.
אורית מכירה את חוקי הכישוף. היא יודעת שכישוף אינו קללה. כישוף מתחולל כשאנחנו מסכימות לתת ביטוי לכוחות הריפוי העצומים שגלומים בנו לטובתנו, לטובת יקירינו ולטובת האנושות כולה. בשם רוח השטות המפעמת בכולנו, בואו נצא מהיער עם המילים והתמונות והקולות האלה ונפזר אותם בכל פינת רחוב, בכל חדר בבית, ונרפא את עולמנו מהאפרוריות השכלתנית שפשטה בו.