משלוחים מהירים – מעל 500 ש”ח משלוח עד הבית בחינם
תרבות האלה
תרבות האלה
בימים האלו בהם זה מרגיש שהאנרגיה הזכרית מתחננת לריפוי ולאיזון, וכמו הגיעה לשיא הקצה האפל שלה בצורה שבה העולם מתנהל, חשבנו, אני רומי ותמנע שהדבר שיהיה הכי נכון זה להביא לקדמה ולעומקים את רוח האלה, בתפילה לימים שבהם נפעל מתוך התודעה שלנו שזוכרת דרכים אחרות. דרכים של שלום.
לא מזמן ביקרתי באיטליה היפייפיה, ושיתפתי כאן שהייתה לי שם חוויה שעוררה בי עוד את תחושת הפער בין העולם של השליטה הזכרית בשיאה (ולצערי לא במובן הטוב) ובין ממלכותיה של האם הגדולה.
כשהיינו ברומא, לאן שלא סובבתי את הראש חיכה לי עוד פסל מרשים בטירוף, כנסיה מרהיבה ביופייה, הקולוסיאום עוצר הנשימה, שערי ניצחון, מזרקות מפוארות ועוד ועוד…
זו הייתה חגיגה לנפש חובבת האומנות והאסתטיקה שלי וכמובן שרציתי לראות עוד ועוד והרגשתי זכות לבקר בכל המקומות האלו ולראות את יופיים.
כמובן שלא הייתי היחידה. תורים על תורים של תיירים ותיירות שפקדו את אתרי המורשת של רומא ואת האומנות העתיקה והמוערכת שבה.
עם כל הקסם שהמקומות האלו שבו אותי בו, לא יכולתי שלא לשמוע את הקול הפנימי שלי שלא מצליח להשלים עם העובדה שכל המקומות האלו נבנו עבור שליטים ומלכים ראוותניים, שבנייתם הייתה כרוכה בתנאי עבדות ושבוצעו בהם קרבות נוראיים שהוזילו חיי אדם.
וקול נוסף שעלה בי כשהסתובבתי בוותיקן, יותר כמו תחושה של שברון לב בתוכי לאור החוויה של החיבור בין הדת והשלטונות שיחד לקחו מא.נשים את האמונות העתיקות שהעריכו את הקסם, את הטבע ואת האלה וצימצמו אותם.ן לאמונה אחת מלאה בחוקים מוכתבים.
והרי כל זה לא חדש, ועדיין היה בי מקום שהיה רוצה שאני וכל הא.נשים לא נקדש ככה יותר את כל המקומות האלו, כי הם רוויים בכל כך הרבה אגו, שליטה כאב וכוחניות שנתעורר מהעיוורון הזה ולא נסכים יותר.
והיה בי גם את הקול שאומר -“נו מה יש לך? זה פשוט יפה וכיף להסתובב, וזה אומנות מדהימה אחרי הכל…”.
אני כמובן לא באה לחרב את כל הקונספט של המבנים היפים האלו שבאמת נהנתי מהם, ובטח עוד אהנה…
אני רק רוצה להביא לכאן חומר למחשבה וגם לשתף במה שהיה בהמשך הטיול.
עלינו צפונה לאיזורים הכפריים, ליערות והאגמים, ועם כל החוויה של רומא שהייתה טובה ומפנקת ושמחה, כשראיתי את שורשי העצים המתפתלים בתוך האדמה ומזמינים אותי לשבת בחיקם, הייתה בי כזו נחמה.
והבנתי את הפער בין מה שזה מעורר בי לעומת הדברים האחרים.
הייתה בזה הרבה יותר נשימה.
הגעתי לממלכה של האם הגדולה.
ישבתי בין השורשים, וחשבתי על איך שהם נבנו מאהבה וסימביוזה של אורגניזמים .שגם בתהליך היצירה שלהם יש מעגלים של מוות ולידה מחדש כמובן,
אך אין שליטה ואגו, יש אהבה.
הרגשתי איך האומנות של אמא אדמה ממלאה אותי באהבה בריפוי ובנחמה ומזכירה לי מהי הנהגה נקבית.
במשך מאות אלפי שנים, לפני שהנצרות והדתות האחרות צבעו את האנושות חגגו את האם הגדולה במסורות חוכמה בכל העולם – מאפריקה, אירופה, ניוזילנד, אסיה, אנטרקטיקה…
אין מקום שהאהבה לאם הגדולה פסחה עליו, ובכל מקום קראו לה בשמות שונים, סגדו לה בדרכים שונות וכיבדו אותה בטקסים שונים.
“תרבות האלה” קראו לה.
מעניין לדעת שארכיאולוגית בשם מריה גימבוטס, שהקדישה את עשייתה לחקירת תרבות
האלה – מצאה צלמיות נשיות רבות ששימשו את הא.נשים שקידשו את האלה ברחבי העולם, ובכל המקומות בהן היא מצאה אותן – היא לא מצאה כלי נשק.
מתוך דמות האלה הגדולה נולדו ארכיטיפיים נקביים רבים, כל אחת מייצגת איכות אחרת ומביאה רפואה אחרת ושיעור אחר.
כולי תפילה עמוקה לימים בהם תהייה הרמוניה של האנרגיה הנקבית והזכרית והאנושות שלנו תוכל לחגוג את היופי, ואת האהבה שאין בה כפייה, שליטה וכוחניות.
אמן.
