קאלי היא אלה שעובדת דרך החושך, היא עובדת דרך איכות נשית מערערת של מיסתורין שבעולמנו נתפסת כלא מובנת עבור בני.ות האדם המערביים.וית.
קאלי לא תמיד נחשבת/מוזכרת כאלה אפלה. למרות מקורותיה של קאלי בקרב ההרסני מול השד, היא התפתחה לאחד הסמלים של אמא אדמה בהיבטים היצירתיים, המטפחים וההרסניים שלה.
היא מכונה בהינדית גם אלת אם קדמונית גדולה ואוהבת.
קאלי היא אלת הזמן, השינוי וההרס. היא זרם האנרגיה הפראי שבתוכך המכיל את מחזור החיים/מוות/חיים הקריטי לשמירה על גדילה ושינוי .
מבין כל האלות ההינדיות היא נחשבת לרוב כחזקה ביותר, ולמעשה היא רק התגלמות אחת מתוך 9 של האלה שאקטי, ויש לה יש פנים שונות ומגוונות. בהודו ישנו גם חג של 9 ימים בו בכל יום נחגגת התגלמות אחרת שלה.
זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך כל האלות בכל התרבויות הן בעצם ייצוג של כל הפנים שלנו, כל הצדדים הכי עמוקים שלנו ושל אמא אדמה, ואיך כולן באות ללמד אותנו דרך הסיפורים של המסורות העתיקות שיש מקום לכל האיכויות, ושיש חוכמה בכל האיכויות, ושמגיע לכל הצדדים שבנו שנחגוג אותם. מהיותה מייצגת את אלמנט הזמן קאלי מציינת את ארעיותם של כל הדברים, וזו גם הסיבה שהיא לובשת שרשרת של גולגלות.
בנוסף, קאלי היא גם כוח השינוי האולטימטיבי של הזמן, היא יודעת לקחת אותנו ממוות לאלמוות על גלגל ה- חיים/מוות/חיים – האינסופי.
בתוך האינסוף קאלי היא מרחב חסר גבולות, היא הריק הבלתי מוגבל, המסומן על ידי צבעה השחור, וריקוד הטרנספורמציה הקסום שלה הוא כל הקיום כולו.
קאלי מחזיקה ב-“vidyut Shakti” הכוח החשמלי של התודעה שמהווה בהינדואיזם את הכוח העליון.
‏כל האלות והיקום כולו באים לידי ביטוי מכוחה הבלתי ניתן לשליטה של קאלי.
בעצם, היא אינה אלת המוות וההרס כפי שהיא נראית לנו במבט ראשון אלא להיפך, היא מייצגת את הניצחון המוחלט של האלוהות על כל מוות והרס.
צורתה הלוחמנית מסירה את כל אשליות הנפש וחושפת את הנוכחות הנצחית של העצמי הפנימי שלנו שהוא אחד עם הכל.
מעניין לגלות ( לפחות עבורי זו הייתה תגלית…) שקאלי היא גם הגרעין של היוגה,
כי בעצם מהות היוגה היא תרגול של מיזוג וחזרה למקור הקיום האלוהי- המצב של ההוויה המרוכזת של התודעה ופירוק האגו.
קאלי מצויה בתוך נחש הקונדליני שבתוכנו העולה ומעורר את כל הצ’אקרות שלנו בחזרה למצב של תודעת אחדות טהורה – משכנה האולטימטיבי של מא קאלי.
קאלי מביאה אל פתחנו את הדרישה שלה לשינוי תודעתי אמיתי ועמוק. היא מבקשת מאיתנו לחיות לנצח.
המבקשות.ים להביא את האור האלוהי לעולם צריכות.ים לעבור דרך השער של מא קאלי, האם האוניברסלית המקבלת את ילדיה בחזרה לחיבוק האוהב שלה.
היא לוקחת אותנו אל תוך החושך העמוק ביותר כדי משם להגיע לאור הגבוה ביותר.
קאלי היא הבית של האישה הפראית החיה בכולנו.
היא ההזמנה ליצור עולם טוב יותר בו האור והחושך תומכים זה בזה לידי יצירת חיים,
בו אנחנו ערות לכך שהכלום הוא הכל , שהריק הוא העושר.

באופן אישי, אני גדלתי על הסרט אינדיאנה ג’ונס שראיתי בקלטת וידאו בלופים בו אנשים צמאי דם, מתענגים על הקרבת אדם וקוראים בשמה של קאלי מא כשפסלה הענקי מתנוסס מאחורה…
אבל האמת היא שהאמא, הלוחמת, הבוראת וההורסת הזו מציעה דרך שונה בהרבה מהשם שנוצר לה…
קאלי ייצגה בפני אנשי הודו העתיקה את הלידה והמוות. היא נתנה חיים ואספה את המתים בחזרה לעצמה, היא ילדה, חיה וטרפה את כל הבריאה. במיתולוגיה ההינדית, היא מופיעה כמי שרוקדת את היקום אל הוויה.
מעניין לראות שבניגוד לתפיסות הדואליות של הקיום ‏(גן עדן וגיהנום, טוב ורע, שחור ולבן) קאלי דורשת את ההיפך. בתור נותנת חיים וגם כנוטלת אותם, היא קוראת לילדיה לראות מעבר לתוויות הללו ומעבר לדואליות – לחופש אמיתי.
היא אלה שלא מייצגת דווקא את הילדה, את האישה או את הזקנה – היא כולן יחד. ‏
בהינדואיזם קאלי היא האם בצורתה העתיקה ביותר, הלוקחת התגלמויות שונות ושמות שונים כדי לממש את כל הפרקטיקות הקוסמיות הנחוצות לקיום.