ארכיטיפ המכשפה – חלק א- צייד המכשפות וכו’:

במאות ה-15 וה-16 כשדברים כבר התחילו להסתבך מחברים שונים יצרו תמונה של “עולם הכישוף” לפיה אחרי שהשמש שוקעת מכשפים אך בעיקר מכשפות חומקים.ות מהמיטות אל “שבת המכשפות”, חלקם בתעופה על גבי חיה, מטאטא או חפץ אחר. בהגיעם.ן אל מקום ההתכסות האפלולי שלהם.ן הם עוברים.ות טקס חניכה, מתכחשים לנצרות ומתחייבים להביא למפגש הבא ילד כקורבן.

את הקורבנות הם סועדים בסעודה חגיגית ומגישים אותם כמנחה לשטן…

אחרי כל זה מתחילה אורגיה ענקית.

זו התמונה – שלא קרתה מעולם אך שטפה את תודעת הא.נשים עד כדי כך שהביאה להוצאתם להורג של כ 100 אלף בני.ות אדם.

התמונה הזו לא הופיע לפני המאה ה-15. עד אז הקסם והכישוף היו רווחת הכלל גם באירופה ומי שנתנה את הדחיפה ליצירת התמונה הגרוטסקית הזו הייתה לא אחרת מאשר הכנסיה.

פגאני, שמשמעותו – “כפרי” או “אדם פשוט” – היה מונח משפיל שהנצרות הנחילה עבור כל הדתות המונותאיסטיות.

וכך לאט לאט דברים השתנו, למשל רוחות שלפי האמונות הפגאניות היה נהוג להציע להן מנחות של מזון ומשקה, הפכו להיות רוחות המגיעות להזיק, נאסרה נתינת המנחות והרוחות המשוטטות קיבלו ברומא את השם מכשפות.

מלומדים הפיצו סיפורים מכשפות ברבים כ”משלים” שהכמרים היו נואמים בדרשות שלהם לפני המאמינים.ות ובסוף המאה ה 13 המלומדים והא.נשים הפשוטים נתפסו חזק על האמונה בקיומה של כת מכשפות שטניות.

חוקים נגד קסם, כישוף וכפירה הלכו והחריפו, א.נשים הועלו על המוקד ונתלו חיים.יות. ככל שהחוקים החריפו, אנשים דורבנו לאתר מיוזמתם “מכשפות”.

הטירוף הגדול החל כשהרשויות החלו לחפש מיוזמתן אחר נאשמים.ות, ולא המתינו שפרשות יגיעו אל פתחן.

ככל שגבר הפחד באירופה מהקוסמים.ות ומהכופרים.ות – נפוצו באירופה העינויים.

רמת הרשעות בעינויים עלתה מהר מאוד. סגנון העינויים האינקוויזטורי עוצב בצורה שהקלה על הוכחת האשמה והקשתה על ביסוס החפות מפשע. באמצעות עינויים ואיומים הם “חשפו” סיפורי כפירה וכישוף איפה שלא היו כאלה ועם כל הרשעה הגבשה והתבססה עוד ועוד דמות המכשפה.