לוטוס כחול - צמח החלימה הקסום - מדריך הגוד וויטץ

הלוטוס הכחול, או בשמו הביולוגי Nymphaea caerulea
הוא ישות פועמת קסם אפרודיזי,
בית ספר למסתורין, ליופי וטיפוח, לחוכמה ולהתעוררות אינטואיטיבית.
יש המון מה לספר על הפלא היפיפה הזה, אז בואו וניסחף יחד עם המידע מטריף החושים אודותיו, נגלה איך אפשר להשתמש בו כדי לעורר בנו איכויות שונות של תשוקה מינית, חיזיון, רגיעה עמוקה, טיפוח ועוד…

קסם הלוטוס הכחול

צמח הלוטוס נחשב בתרבויות רבות ושונות כסמל לטוהר, הארה, התחדשות עצמית ולידה מחדש. כדי להבין את הריפוי שיש בו, חשוב לדעת שבשביל לפרוח במלוא הדרו ויופיו עליו לפלס את דרכו במים העכורים עד שסוף סוף יתרומם מעל פני השטח.
בזמנו המיוחד הוא בוקע ופורח בשמש ,מרהיב ושלם.
הלוטוס מביא אלינו את האמונה ביכולת שלנו להיוולד מחדש ואת חגיגת ההתגברות על מכשולים. איכות שנותנת המון השראה, תקווה ואמונה.

בלוטוס יש שני חומרים פעילים עיקריים;
אלקלואידים (תרכובות אורגניות המכילות בסיס חנקני. לרבות מהן השפעות פסיכואקטיביות) בשם נוציפרין ואפורפין.
נוציפרין –
מעלה את היכולת לפעילות מוטורית ספונטנית, מעכב התניות של הימנעות, יכול לחבר למצב הכרתי דמוי טראנס ולשנת חלום וחזיונות.
הוא משמש כחוסם קולטן דופמין,
בעוד שהחומר הפעיל השני –
האפורפין – מתפקד כמפעיל קולטני דופמין, בעצם ההשפעה ההפוכה מהנוציפרין..
הוא מקל על חרדה, עוזר לשינה מתוקה ועמוקה, הוא אנטי דיכאוני, ומעלה תשוקה –

יחד הם יוצרים תרכובת שפועלת כמו דופמין, ומחברים אותנו לתדר של שמחה, התרוממות ואופוריה. ובגלל כל הטוב הזה הוא נחשב לאפרודיזיאק עוצמתי מעורר תשוקה ומכבה מחסומים של המיינד.

‏בנוסף למחקרים שמראים לנו את התכונות הקסומות של הנימפאה (לוטוס) הכחולה, ידוע שהיא שימשה בטקסים דתיים במצרים העתיקה ובתרבויות עתיקות שונות בדרום אמריקה כדי לעורר מצב אקסטטי בטקסים דתיים וכן בשימוש נרחב בתרופות מרפא.

להכנת תה מעורר של לוטוס כחול

אפשר להרתיח בין 5 ל -10 גרם פרחי לוטוס בסיר קטן ל 10-20 דק,
עם תפילה וכוונה טובה, לשתות ולצלול למסע אירוטי או למסע חלימה וחיזיון (או הכי טוב-שילוב של השניים…)
כדי להרגיש את ההשפעה יותר בבהירות מומלץ בעיניים עצומות.

בנוסף תה הלוטוס שימש לאורך השנים למטרות נוספות – החל מעיכול ועד למחזור הדם.
הוא עשיר בחומצת אמינו בשם טאורין, המסייעת לגוף לשרוף שומן.
בתרבות המערבית פרחי הלוטוס משמשים ברקיחת משקאות שונים; ביין, בחליטות, ובמרטיני של לוטוס כחול.
כדי להכין את רוב המשקאות הללו יש להשרות את עלי הכותרת של הלוטוס במים עד שלושה שבועות.

הלוטוס הכחול - חרדה ותשוקה

דרך נוספת להיעזר בלוטוס כדי להקל על חרדה וגם להעלות תשוקה
שמתאימה למכשפות בנינו שבוחרות (מתוך אחריות אישית) לעשן – היא לעשן את הלוטוס.
אני לא מעשנת בדרך כלל, ואם אני בכל זאת בוחרת לעשות טקס כזה של עישון לוטוס, אז חשוב לי לעצור ולקדש את הרגע.
ובעיקר למי שרגילה לעשן ביום יום – הפעולה הזו יכולה לקרות על אוטומט, אז ההמלצה היא לשים את התפילה בתוך הצינגלה (חחח… מתה על המילה הזו) ולעשן את הלוטוס אל עבר כנפי הרוח.

מקורות הלוטוס הכחול בימי מצרים הקדומה

הלוטוס הכחול, יליד דלתת הנילוס, מאוד קשור לפרק באנושות שאנחנו נמצאים.ות בו כרגע – ההתעוררות הרוחנית העולמית הנוכחית.
במיתולוגיה המצרית העתיקה, הלוטוס הכחול היה הדבר הראשון שיצא מתוך הכאוס.
עבור המצרים הלוטוס הכחול של הנילוס היה הצמח הקדוש ביותר והמוערך מעל כולם, וצוייר כמעט על כל פפירוס, קיר מאוייר וכסאות מלכים.
הוא קשור לאל השמש “רא” ולגלגול נשמות, בשל האופן שבו הוא עולה מהמים לזמן קצר, ופורח בבוקר עד שעות אחר הצהריים המאוחרות, לפני ששוקע שוב מתחת לפני השטח.

בטקסי קבורה במצרים העתיקה זר פרחוני המורכב כמעט כולו מפרחי לוטוס כחול (ולוטוס לבן), עיטר את המתים וגם את החיים, כסמל נוכח תמידי לחיי נצח, ואפילו נמצא לוטוס המפוזר על גופו של פרעה תות ענח’ אמון כאשר קברו נפתח בשנת 1922.

על פי ההתייחסות של בני.ות מצרים העתיקה, מדי שנה הנילוס המקודש מציף את מישור הסחף ומביא עמו משקעים שחורים המחדשים את פוריות הארץ – מתנת האלים.
כמו פנינה פרחונית קורנת, פרח הלוטוס הכחול מגיח מעומקו של הבוץ הקדמוני הזה.
בעולם העתיק, עלי הלוטוס הכחול שימשו לטיפול בבעיות כבד ועצירות. הם גם נחשבו יעילים כתרופה לחיזוק כוח הגברא וגם כנגד הכשות נחשים ורעלים דומים.
היום ידוע שהזרעים והשורשים של הלוטוס אכילים, גם בצורתם הגולמית וגם כשהם מבושלים.

הלוטוס הכחול מכונה לפעמים פרח החלום המצרי

עלי לוטוס כחולים ידועים מימי קדם ביכולתם לגרום לאפקט היפנוטי ולשמש כצמח הרגעה.
היכולת של הלוטוס להעביר א.נשים למצב חלימה הייתה מבוקשת מאוד על ידי כמרים ואנשי/נשות רוח אחרים שהשתמשו בה כצינור לתקשר עם העולם שמעבר.
חלק השתמשו באפקט הזה ככלי לחיזיון העתיד, ולחלק הוא אפשר לדבר עם האלים.ות ולקבל את ההדרכה שלהם.ן באופן אישי ולא ממגילות וכתבים עתיקים.
מעניין לראות שבאמנות המצרית העתיקה, פרחי הלוטוס הכחול מתוארים תמיד בשילוב עם פרגי אופיום ומנדרייק (דודא רפואי) המאופיינים בתכונות של קסם וחיזיון.
לכבוד ריטואלים וחגיגות שביקשו ללכת לכיוון של חיזיון ומצבי טראנס, פרחי הלוטוס הכחול היו מושרים למשך כמה שבועות ביין אדום שהיה חלק מטקסים דתיים שונים.

הלוטוס הכחול מקושר לאלים ואלות מצרים רבים – לאל השמש רא, לאל נפרטם וכמובן גם להורוס. במיתולוגיה המצרית מסופר על קרב שהתרחש בין האל הורוס לאל סת’.
סת’ קרע את שתי עיניו של הורוס ושתל אותן בחול. אך לתדהמתו, לוטוסים צמחו מיד מארובות העיניים שלו, ואלה הוחלפו מאוחר יותר בזוג עיניים חדשות.
גם כאן, אנחנו שוב רואות.ים שהלוטוס עוסק בהתחדשות ותקומה.
הסיפור נותן לנו רמז על פרחי הלוטוס כמעוררים את העין השלישית וכידוע, הם שימשו לקבלת חזיונות וכדי לעורר חלומות צלולים.
יש אפילו ‏כמה אתנו-בוטנאים.יות (חוקרי.ות תרבות ובוטניקה) המאמינים.ות כי הדימויים האלו כמו מייצגים “מתכון” איקונוגרפי (סימבולי אומנותי) למשקה קדוש העשוי מצמחים מרחיבי תודעה.

עבודת חלימה עם הלוטוס הכחול

הלוטוס הכחול הוא אחד מבין צמחי החלימה המרגשים שיש, ואפשר להיעזר בו בעבודת החלימה שלנו כדי להעמיק את זיכרון החלום שלנו, לחלום חלומות משמעותיים, חזיוניים, ואפילו להיכנס אל לילה של חלימה צלולה דרך שתייתו בתה, עישון שלו (כמובן למי שלוקח.ת אחריות מלאה על עניין העישון), ובשינה איתו בתוך כרית חלימה מתחת לכרית.

כריות חלימה זה דבר שאני מאוד אוהבת להכין!
יש צמחי חלימה רבים שאפשר לשים בכרית כזו ואפשר גם לשלב בניהם, למשל שורש אושה, עלי פסיפלורה ועלי דפנה הם רק חלק מהרשימה…
אבל גם רק הלוטוס בפני עצמו יהיה מושלם!

כרית חלימה אפשר ליצור בשקיק בד או בכרית קטנה שתפרת לך עם המון כוונה ותפילה. גם אם לא תפרת אותה, חשוב ליצור טקס קטן של הודיה ללוטוס, ושל ברכה לעצמך ולחלימה שלך כשאת מכניסה את הפרח לתוך השקיק וסוגרת אותו בקשירה. ותוך כדי מתיחת הקשר, את אומרת בקול או בלב את הכוונות שלך.
כך כדאי לעשות 3 פעמים כדי לחזק ולהעצים את האנרגיה הזו עבורך ולחתום אותה בשקיק.
אני יכולה לשתף שבאחד הלילות לאחר שתיית תה הלוטוס חלמתי שאני אוכלת צמח מרחיב תודעה, והכל התחיל להרגיש ולהיראות אחרת, ואז נגמר החלום…

מלח אמבט לוטוס כחול

טיפוח הגוף עם לוטוס כחול

עם פרחי לוטוס אפשר גם לעשות אמבטיה מפנקת וטקסית לטיפוח העור וחיבור לחיזיונות.
תמצית פרח הלוטוס הכחול יכולה לשמש כלחות טבעית ולשפר את המראה והתחושה של עור יבש, מחוספס או מתקלף.
הוא אנטי דלקתי, מתאים כמעט לכל סוגי העור, מסייע באיזון רמת השמנוניות בעור וגם בטיפול באקנה.
לא סתם הלוטוס הכחול זכה להערכה על ידי תרבויות רבות במשך מאות שנים, והשמנים והפרחים שלו שימשו למדיטציה ותרגולים רוחניים.
כדי להכין לעצמך אמבטיה מפנקת כזו , או פילינג מעלף, את יכולה להכין לעצמך בקלות מלח אמבט מדהים של הלוטוס.

להכנת מלח כזה את תצטרכי:

  • 2 כוסות מלח אנגלי מגנזיום סולפט (להשיג בקלות בניצת הדובדבן)
  • 158 גרם מלח הימלאיה גס – עוזר לאזן את רמות ה ph בגוף.
  • 3 כפות שמן קוקוס (שמן נשא) מעורבבות מראש עם 30 טיפות של שמן אתרי לבנדר (או 15 לבנדר ו 15 לוטוס אם יש לך) – הלבנדר והלוטוס מרגיעים, טובים לחרדות לאלרגיות ולשינה עמוקה. הלוטוס הוא גם אפרודיזיאק ומחבר אותנו לאיכויות של חיזיון.
    *חשוב לדלל את השמנים האתרים עם שמן נשא מראש כדי שלא יצרבו את העור.
  • 32 גרם סודה לשתייה
  • 32 גרם מלח לימון
  • 3 כפות פרחי לבנדר
  • 3 כפות עלי לוטוס כחול קצת קצוצים
  • לערבב בהדרגה ועדיף עם הידיים ועם תפילה בלב לאחר כל מרכיב שהוספת ולפורר גושים אם יש.
  • לתת לתערובת לשבת ללילה אחד לפני השימוש
  • למצוא את הזמן המושלם לאמבטיה של פינוק, טיפוח וחיבור לערוצים הגבוהים…

הלוטוס הכחול מתגלה בתרבויות שונות בכל העולם

ואי אפשר לדבר על הלוטוס מבלי להתייחס למסורת הבודהיסטית ולהינדואיזם, שגם בהן הלוטוס הכחול הוא סמל מאוד מרכזי.
אלות ואלים רבות.ים מופיעים כשהם.ן אוחזים.ות בו או יושבים.ות בתוכו כמו האלה לקשמי, טרה וגם בודהה…
הלוטוס בבודהיזם מסמל את התגלמות “שלמות החוכמה” ואת ניצחון הרוח על החושים, האינטליגנציה, החוכמה והידע.

האמונה הבודהיסטית מספרת שבכל מקום בו בודהה דרך, צמחו פרחי הלוטוס, וכל פסיעה שהוא פסע יצרה צבע אחר של לוטוס.
בבודהיזם לכל צבע יש משמעות סמלית אחרת:
הלוטוס הכחול מהווה את המפתח מבין כולם, ונושא את תדר הניצחון של הרוח על החוכמה.
הלוטוס הסגול קשור להתעוררות עצמית וראיית העולמות שמעבר,
הלוטוס הלבן מחובר לשלמות רוחנית ולטוהר, הוא נושא אנרגיה נקבית ועל פי הבודהיזם הוא מהווה את הרחם הקוסמית של העולם.
פרח לוטוס ורוד נחשב ללוטוס האמיתי של בודהה.
הלוטוס האדום קשור ללב, לאהבה וחמלה.
והלוטוס הצהוב מסמל התעלות רוחנית.

גם ביוגה יש תנוחה המוקדשת ללוטוס, שמרפאת את הלב ומחזקת את החיבור שלנו לאהבה עצמית. וכמובן כמו במצרים העתיקה, גם במסורות האלו הלוטוס מסמל בצמיחה שלו דרך הביצה את החיים הכאוטיים, שמהם ניתן לפרוח בשיא היופי והטוהר.

היופי הגדול שמחבר אותנו מאוד לתפיסה של אחדות וניתן לראות אותו בהרבה מקרים ועם צמחים רבים שהיו מקודשים לתרבויות שונות ברחבי העולם בזמנים עתיקים, הוא שהלוטוס היה מתנה לנשמה ולרוח בצורה עקבית בהמון תרבויות שונות סביב העולם בתקופות עתיקות מאוד;
איזכורים על שימוש וסגידה ללוטוס אפשר למצוא בכתבים, בתרבויות ובממצאים מקצוות עולם שונים – הזכרתי פה רבות את מצרים העתיקה, ואת הבודהיזם וההינדואיזם, אבל גם בסין, ובתרבות האבוריג’ינית הלוטוס הוא מקודש והתפיסות לגביו דומות להפליא, ואני בטוחה שבתרבויות נוספות.

אותי זה מחבר שוב למהות הנשכחת של האחדות בין כולנו, האיכויות הטלפתיות שיש לנו, חוטי האור שמחברים בין כולנו והתודעה האחת.
א.נשים, צמחים, בעלי חיים – כולנו קורצנו מאותו החומר של הטכנולוגיה המתקדמת ביותר – אהבה ואחדות. ובכולנו טמון הפוטנציאל להיזכר בזה ולחגוג את זה. לפעול מאהבה וכבוד לסובבים.ות אותנו, לא משנה אם הם.ן צמחים או חיות. כולנו רקמה יפה אחת.
לחיי היזכרות עמוקה בזה!

פרח ההארה והאחדות

אז כיאות ללוטוס הכחול נסיים את הצלילה לתוכו עם טעם של סופים ושל מוות שמבשר על התחלה חדשה, לידה חדשה, ועל היופי המרהיב שבאינסופיות.
נלמד מהמצרים הקדמונים עוד על תפיסת החיים והמוות דרך פריזמת הלוטוס.
כמו שכבר הבנו, למצרים הקדמונים הייתה הבנה עמוקה של טבע החיים והבריאה. כל התרבות שלהם הייתה ספוגה בהערצה של עולם הטבע – מהחיות ועד הצמחים ומה שבניהם.
הם העריכו מאוד את הלוטוס הכחול והרבו להשתמש בו בטקסים מסורתיים רבים.
הם טענו שהלוטוס מחבר את בני.ות האדם לאחד האלוהי וגורם למצבים גבוהים יותר של הוויה ותודעה.
אחד השמות שהוא זכה להם היה “פרח ההארה”, שמבטיח כניסה לגן עדן בעת ​​בליעה שלו.
הלוטוס שימש לעתים קרובות בטקסי הלוויה לאחר מותו של אדם אהוב, ולפי האמונה מעודד את הנשמה להיכנס אל האור.

לעיתים קרובות הוא מקושר עם סמלים של יצירה, לידה מחדש, מוות וכמובן עם השמש.
חלק מהסימבוליות שלו נובעת מהדרך בה הוא גדל, כמו שאר חבצלות המים – הלוטוס יוצא מהמים העכורים פעם בשנה כדי לפרוח במשך שלושה ימים בלבד.

מעניין לדעת שעל פי המיתולוגיה המצרית בראשית היו מים, ומתוכם נולדה הבריאה.
המים האלו הם המים הקדמוניים של האל נון – האל שברא את הכל והאל שגם יכול להרוס את הכל בחזרה אל המים שמהם הגיע.
הלוטוס הכחול מוזכר גם בספר המתים המצרי כ- “השושנה המאירה בארץ”, ובטקסים לאחר המוות הוא מופיע כמדריך שעוזר לנשמה להגיע לשמיים.
ישנן התייחסויות נוספות ללוטוס בטקסטים עתיקים מהסוג הזה ככלי רכב לעלייה ולידה מחדש…
אותי זה מרגש .
מאוד.
כל הקסם המצרי הזה והתפיסה של המוות כחלק מהיופי של החיים.

אז אני מברכת אותנו שנזכור שכמו הלוטוס הגדל מהביצה, כך כגם אנחנו תמיד יכולות להרים ראש, בזמן הנכון והמדוייק, יפות, חכמות, מאירות ואינסופיות.

תודה ללוטוס על כל ההשראה, הריפוי וההדרכה.
לא יודעת מה אתכן, אבל אני מרגישה שצללתי לאיזה אגם כחול וחלומי בחקירת צמח הקסם הזה, שמפעיל לי את כל החושים ולא בא לי לצאת ממנו לעולם…
איזה חסד ומזל שהטבע מלמד אותנו ומזכיר לנו את האחדות ואת הנצחיות,
ושסודותיו מחכים להתגלות אלינו מתוך כל פרח ועלה ודרך פילטר של יופי אלוהי…
איזה חסד ומזל שאנחנו חלק מהטבע ונזכרים.ות כל יום עוד קצת באחדות הזו.

כמה דברים שיכולים לעזור לך במסע