האלה קאלי - אלה מאיימת, או אמא מלמדת ואוהבת?

אין דמות בכל האמונות העתיקות שהיא עוצמתית וכוחנית כמו האלה ההינדית קאלי.
בהודו היא ידועה בתור האלה החשוכה/השחורה (the dark goddess).
כשהמלומדים המערביים הכירו לראשונה את קאלי התגובה האינסטינקטיבית שלהם הייתה הלם מוחלט והפתעה.

בתור התחלה, היה להם קושי לקבל את את הרעיון שאנרגיה נקבית שכזו יכולה להיות אלוהית ומקודשת.
האלוהות הכי קרובה לזה שהם הכירו אז היתה מריה הבתולה והחומלת.
במאה ה-20, כשעלו על הפרק זכויות האישה, פמיניסטיות החלו לראות בקאלי את ההתממשות העוצמה הנקבית. הן מצאו אותה ככוח משחרר לחופשי.

באופן כללי התמונה של קאלי המצויה במערב היא מעט שונה מאיך שרוב ההודים.יות רואים.ות אותה.

קאלי – השם שפירושו הוא “זמן” בסנסקריט היא האלה האינטנסיבית והמפחידה ביותר בהתגלמות העוצמתית של האלה שאקטי.
יש הרבה תיאורים כשמדובר בצורות השונות של קאלי. הצורה השכיחה ביותר היא – שחורה עירומה עם עיניים אדומות וזועמות, עין שלישית פקוחה לרווחה ולשון בחוץ, עונדת שרשרת של גולגלות וחגורת זרועות סביב מותנה.
ה”שחורות ” שלה מסמלת את זה שהיא “nirguna” – מילה הינדית שמשמעותה – “מעל כל כוחות הטבע”. יש לה ארבע ידיים שמראות את שני האספקטים של בניה והרס.
עם החרב המדממת שבאחת מידיה היא מביסה את האויבים שלה ומחזיקה בראש של שד ביד אחרת. היא מחזיקה בקערה ביד נוספת, בה היא אוספת את דם אויביה, והיד האחרונה מוגשת כדי לתת ברכה.
הפה שלה פתוח ודם נוזל מלשונה, כשהיא עומדת על גופו של בעלה – האל שיווה.
למרות שקאלי מיוצגת על ידי דם, מוות והרס, בהרבה מהמקרים היא נתפסת כדמות אימהית ונקראת – “מא קאלי”- אמא קאלי.
קאלי היא הביטוי הדרמטי של זעם נשי עוצמתי וכוח נשי המתעורר כדי לתקוף את אלו אשר מאיימים על הילדים שלה.

הסיפור המיתולוגי

הסיפור המיתולוגי של הגעתה לעולם הוא מאוד חזק ורב משמעות …
הלידה או, המקור של קאלי ידוע בסיפור המיתולוגי והפופולרי על הקרב שלה בmarkandeya Purana (טקסט הינדואיסטי עתיק בסנסקריט).

במיתולוגיה הינדית “raktabeej” היה שד שניתנה לו ברכה על ידי האל ברהמה –
‏שבכל פעם שטיפת דם שלו תישפך לאדמה, גירסה חדשה שלו עצמו תיוולד.
‏לאחר שקיבל את הברכה הוא אמלל את חייהם.ן של בני.ות האדם והאלים.ות, והכוח ההרסני הגדל שלו הלך והכפיל את עצמו בכל פעם שהדם שלו נגע באדמה.
מכאן האלים פנו לדורגה/שאקטי לעזרה.

חמושה בחרב שלה האלה שאקטי הסתערה על השד, אך ברגע שהיא פצעה אותו בחרבה, ודמו הוטל לאדמה השד הכפיל את עצמו.

‏בניסיונות נוספים להרוג את השד הוא המשיך להכפיל את עצמו וצבאות ענקים של רקטביג’ים (raktabeej) המשיכו להתגלם כשדמו המשיך לנטוף על האדמה.
‏זועמת מכך, האלה לקחה את כל זעמה הבוער והפכה להיות – קאלי.
‏
הייתה לה מטרה אחת – להרוס את השד עם החרב שבידה.
הזעם היה הכוח שלה ‏ואיתו היא הרגה עוד ועוד שדים, אספה את הדם שלהם לתוך הקערה שלה ושתתה אותו מייד. היא התעצמה משתיית הדם ‏ובמהרה היא כיסחה את כל צבא השדים, ורק רקטביג’ האמיתי נותר.

‏היא הרגה אותו עם חרבה ושתתה את דמו עד שהוא נותר חסר חיים.
‏מבלי לשים לב שהשד מת, האלה המשיכה במסע ההרס שלה והרגה גם אנשים תמימים.
‏היא המשיכה להרוג את כל מי שנקרא לדרכה, ולרקוד ריקוד של מוות והרס על הגוויות המוטלות על האדמה.

כשראו את זה האלים הם דאגו מאוד וקראו לשיווה לעזרה.
האל שיווה הלך ונשכב לו בין הגופות, איפה שהאלה רקדה את ריקוד הטירוף שלה המבקש עוד דם.

בטעות קאלי דרכה גם על שיווה ומייד הבינה את הטעות שלה.
‏זה היה הרגע בו היא הוציאה את הלשון שלה מתוך מבוכה, ונרגעה.
‏היא התביישה שצימאון הדם שלה מנע ממנה מלזהות את בעלה.
‏מהר מאוד היא חזרה לצורה המקורית שלה וההרס הפסיק.
‏השכיבה של שיווה תחת רגליה של קאלי מהווה בהינדואיזם סמל לעליונות כוחות הטבע על האדם.

זה מראה בבירור שללא קאלי או שאקטי – אפילו כוח חזק כמו האל שיווה בכבודו ובעצמו נמצא בחוסר אונים.

קאלי מוזכרת בצורות שונות, בשמות שונים ובסיפורים שונים ,שמותיה השונים מייצגים את האיכויות הרבות שלה.

הדמות של קאלי נדדה מהמזרח למערב והפכה לבית עבור רבים.ות.
אבל על פי ההינדואיזם האמת היא – שקאלי לא קיימת מחוצה לנו.
היא קיימת במרחב שמאחורי העיניים שלנו, היא קיימת בתודעה שלנו – ושם , יש לה צורות רבות, התגלמויות רבות ומשמעויות רבות.

האלה קאלי והחושך

קאלי היא אלה שעובדת דרך החושך, היא עובדת דרך איכות נשית מערערת של מיסתורין שבעולמנו נתפסת כלא מובנת עבור בני.ות האדם המערביים.וית.
קאלי לא תמיד נחשבת/מוזכרת כאלה אפלה. למרות מקורותיה של קאלי בקרב ההרסני מול השד, היא התפתחה לאחד הסמלים של אמא אדמה בהיבטים היצירתיים, המטפחים וההרסניים שלה.
היא מכונה בהינדית גם אלת אם קדמונית גדולה ואוהבת.
קאלי היא אלת הזמן, השינוי וההרס. היא זרם האנרגיה הפראי שבתוכך המכיל את מחזור החיים/מוות/חיים הקריטי לשמירה על גדילה ושינוי .
מבין כל האלות ההינדיות היא נחשבת לרוב כחזקה ביותר, ולמעשה היא רק התגלמות אחת מתוך 9 של האלה שאקטי, ויש לה יש פנים שונות ומגוונות. בהודו ישנו גם חג של 9 ימים בו בכל יום נחגגת התגלמות אחרת שלה.
זה מדהים אותי כל פעם מחדש איך כל האלות בכל התרבויות הן בעצם ייצוג של כל הפנים שלנו, כל הצדדים הכי עמוקים שלנו ושל אמא אדמה, ואיך כולן באות ללמד אותנו דרך הסיפורים של המסורות העתיקות שיש מקום לכל האיכויות, ושיש חוכמה בכל האיכויות, ושמגיע לכל הצדדים שבנו שנחגוג אותם. מהיותה מייצגת את אלמנט הזמן קאלי מציינת את ארעיותם של כל הדברים, וזו גם הסיבה שהיא לובשת שרשרת של גולגלות.
בנוסף, קאלי היא גם כוח השינוי האולטימטיבי של הזמן, היא יודעת לקחת אותנו ממוות לאלמוות על גלגל ה- חיים/מוות/חיים – האינסופי.
בתוך האינסוף קאלי היא מרחב חסר גבולות, היא הריק הבלתי מוגבל, המסומן על ידי צבעה השחור, וריקוד הטרנספורמציה הקסום שלה הוא כל הקיום כולו.
קאלי מחזיקה ב-“vidyut Shakti” הכוח החשמלי של התודעה שמהווה בהינדואיזם את הכוח העליון.
‏כל האלות והיקום כולו באים לידי ביטוי מכוחה הבלתי ניתן לשליטה של קאלי.
בעצם, היא אינה אלת המוות וההרס כפי שהיא נראית לנו במבט ראשון אלא להיפך, היא מייצגת את הניצחון המוחלט של האלוהות על כל מוות והרס.
צורתה הלוחמנית מסירה את כל אשליות הנפש וחושפת את הנוכחות הנצחית של העצמי הפנימי שלנו שהוא אחד עם הכל.
מעניין לגלות ( לפחות עבורי זו הייתה תגלית…) שקאלי היא גם הגרעין של היוגה,
כי בעצם מהות היוגה היא תרגול של מיזוג וחזרה למקור הקיום האלוהי- המצב של ההוויה המרוכזת של התודעה ופירוק האגו.
קאלי מצויה בתוך נחש הקונדליני שבתוכנו העולה ומעורר את כל הצ’אקרות שלנו בחזרה למצב של תודעת אחדות טהורה – משכנה האולטימטיבי של מא קאלי.
קאלי מביאה אל פתחנו את הדרישה שלה לשינוי תודעתי אמיתי ועמוק. היא מבקשת מאיתנו לחיות לנצח.
המבקשות.ים להביא את האור האלוהי לעולם צריכות.ים לעבור דרך השער של מא קאלי, האם האוניברסלית המקבלת את ילדיה בחזרה לחיבוק האוהב שלה.
היא לוקחת אותנו אל תוך החושך העמוק ביותר כדי משם להגיע לאור הגבוה ביותר.
קאלי היא הבית של האישה הפראית החיה בכולנו.
היא ההזמנה ליצור עולם טוב יותר בו האור והחושך תומכים זה בזה לידי יצירת חיים,
בו אנחנו ערות לכך שהכלום הוא הכל , שהריק הוא העושר.

באופן אישי, אני גדלתי על הסרט אינדיאנה ג’ונס שראיתי בקלטת וידאו בלופים בו אנשים צמאי דם, מתענגים על הקרבת אדם וקוראים בשמה של קאלי מא כשפסלה הענקי מתנוסס מאחורה…
אבל האמת היא שהאמא, הלוחמת, הבוראת וההורסת הזו מציעה דרך שונה בהרבה מהשם שנוצר לה…
קאלי ייצגה בפני אנשי הודו העתיקה את הלידה והמוות. היא נתנה חיים ואספה את המתים בחזרה לעצמה, היא ילדה, חיה וטרפה את כל הבריאה. במיתולוגיה ההינדית, היא מופיעה כמי שרוקדת את היקום אל הוויה.
מעניין לראות שבניגוד לתפיסות הדואליות של הקיום ‏(גן עדן וגיהנום, טוב ורע, שחור ולבן) קאלי דורשת את ההיפך. בתור נותנת חיים וגם כנוטלת אותם, היא קוראת לילדיה לראות מעבר לתוויות הללו ומעבר לדואליות – לחופש אמיתי.
היא אלה שלא מייצגת דווקא את הילדה, את האישה או את הזקנה – היא כולן יחד. ‏
בהינדואיזם קאלי היא האם בצורתה העתיקה ביותר, הלוקחת התגלמויות שונות ושמות שונים כדי לממש את כל הפרקטיקות הקוסמיות הנחוצות לקיום.

דרך לעורר את קאלי הפועמת בתוכנו

אם זה לצורך הבאת חיים חדשים לפרויקטים שלא מניעים או לצורך הרס של דבר שאינו משרת אותנו יותר, היא להכין קמע של דבש ופרחים.
על פי ההינדואיזם – יש לעטוף בבד שחור פרח ספוג בטיפת דבש, ולומר:

“קאלי, הסתובבי, רקדי ותשני
הגורל מסתדר מחדש בעולמי
סיימי את ההרס והריב הקיימים
מה שמת חוזר לחיים”

את הקמע נהוג לשמור עד שהמצב ישתנה, ואז לקבור אותו באדמה בהכרת תודה”.

הנה המלים שתרגמתי מאנגלית
(שיניתי קצת למען החריזה בעברית:), ובטח בהינדו זה נשמע קצת אחרת…)

Kali, turn, dance, and change
Fate rearrange
End the devastation and strife
what was dead return to life.’

הסמליות שבנראות של קאלי

על פי ההינדואיזם לכל אלמנט בצורתה של קאלי יש משמעות רבה, מעצימה, מקודשת, מרתקת ומלאת חוכמה…
-לעירום שלה יש משמעות עוצמתית. במקרים רבים היא מתוארת כמצויה בחלל או בשמים. במערומיה המוחלט והראשוני היא משוחררת מכל כיסוי של אשליה.
היא הטבע (Prakriti בסנסקריט), מופשטת מ”בגדים”. זה למעשה מסמל שהיא מעבר לשם או לצורה, לגמרי מעבר להשפעות האשליה. העירום שלה מייצג תודעה מוארת לחלוטין, שאיננה מושפעת מאשליית הנפרדות.
קאלי היא האש הבוהקת של האמת, שאי אפשר להסתיר אותה בבגדי הבורות,
אמת כזו פשוט שורפת אותה, אין ברירות ואין פשרות…
-היא בעלת חזה שופע המסמל את האימהות שלה, שהיא יצירה בלתי פוסקת.
-שערה הפרוע יוצר מסך של אשליה.
-השרשרת שלצווארה מונה חמישים גולגלות אנושיות, שכל אחת מייצגת את אחת מחמישים האותיות של האלפבית בסנסקריט ומסמלת את מאגר הידע והחוכמה.
-קאלי חובשת חגורה של ידיים אנושיות כרותות – שהן כלי העבודה העיקרי ולכן מסמלות את פעולת הקארמה.
וכך ניתן בעצם להשתחרר מהקארמה שלנו ולהפחית אותה כביכול, על ידי התמסרות לקאלי.
-שיניה הלבנות מסמלות טוהר והלשון האדומה והמתריסה שלה מתארת בצורה דרמטית את העובדה שהיא טועמת מהכל… היא יכולה להינות גם ממה שהחברה שלנו אוסרת.
-ארבע זרועותיה של קאלי מייצגות את המעגל השלם של יצירה והרס, הכלול בתוכה.
היא מייצגת את המקצבים היצירתיים וההרסניים של הקיום.
ידיה הימניות, המעניקות ברכה מייצגות את ההיבט היצירתי של קאלי, בעוד השמאליות, אוחזות בחרב מגואלת בדם ובראש כרות ומייצגות את ההיבט ההרסני שלה.
-החרב המגואלת בדם והראש הכרות מסמלים את הרס הבורות ושחר הידע.
החרב היא חרב הידע, שחותכת את קשרי הבורות והורסת תודעה כוזבת (הראש הכרות). קאלי פותחת את שערי החופש עם החרב הזו.
-שלוש עיניה מייצגות את השמש, הירח והאש, שבעזרתם היא מסוגלת להתבונן בשלושת מצבי הזמן: עבר, הווה ועתיד.
ומכאן גם שמה, שהוא הצורה הנשית של ‘קאלה’, מונח הסנסקריט לזמן.
מכל האלות והאלים הינדואיסטים.יות היא החומלת ביותר מכיוון שהיא מספקת שחרור אמיתי לילדיה.
האגו רואה את אמא קאלי ורועד מפחד כי הוא מבין שהיא מייצגת את פטירתו הסופית.
ככל שנרפה את האגו נוכל לגלות את המתיקות שבמא קאלי ובחיים הרכים והחופשיים שהיא יכולה לאפשר לנו.
להכיר בכל זה מאפשר לי קצה חוט של תחושת חופש מוחלטת, אהבה מתוקה ללא תנאי, וכמיהה להתמסר לאיכויות של מא קאלי בלי לפחד…

אלמנטים וסמלים המיוחסים לקאלי

*אפשר להתחבר לתדר של קאלי דרך פרחים, דרך ריקוד, סימבולים של זמן, חרבות, נוצות טווס ודבש.

*הצבעים שמחוברים אליה הם אדום, שחור ולבן.

*צמחים שמחוברים לאנרגיה שלה הם היביסקוס ,סנדלווד , יסמין וורדים.

*בעלי חיים שקשורים לקאלי הם נחשים, תנים ודבורים.

*הזמן שהיא קשורה אליו על מעגל ההשתנות של הלבנה אלו ימי הלבנה המתמעטת והלבנה האפלה כמובן.

* מנטרה נפוצה של קאלי שאפשר להתחבר אליה דרכה היא “Om Kali Ma”

אפרד איתכן מקאלי, ואשתף שאני מרגישה שבכל יום שעובר בחיי אני לומדת להסכים לתת לאיכויות שקאלי מלמדת עוד מקום, לאלו שהחושך מראה לי ושאי אפשר לראות באור.
לאלו שעומדת מאחוריהן חוכמה עתיקה שאין לה מילים בשפה שלנו,
לאלו שגורמות לי לפעמים להרגיש בודדה ולא מובנת בעולם כשאני מנסה לבטא אותן.
והאמת היא, שנראה לי שאני משתפרת.
אין ספק שהאלות הקטה וקאלי היו ועדיין מורות טובות בדרך לשם,
ושיש לי עוד הרבה מה ללמוד.

אני מקווה שהמסע הזה אל עולמה של קאלי נגע בך והעשיר אותך …